גן בוסתן | קדש ברנע
על הגן –
גן בוסתן, גן ממלכתי רב גילאי לילדים בגילאי 3-6, ממוקם בקדש ברנע שבפתחת ניצנה ופועל על פי גישת החינוך האנרופוסופית. מונה כיום בשנת תשפ"א כ-22 ילדים.
ימי יער –
כיום אנחנו מנהלים שני ימי יער מלאים בשבוע, בהם הילדים מגיעים בבוקר ישירות אל היער. יחד עם ההורים, הרשות האזורית, הפיקוח הפדגוגי ומשרד החינוך, אנחנו נושאים עיניים אל עבר גדילה והתרחבות לשלושה ימי יער מלאים, בקצב הנכון לכולם.
הגננת עדי מספרת-
כגננת, זה מרגש מאד לראות את הילדים והצוות מתמסרים לימי החוץ הללו, להרגיש ביחד איתם את הנינוחות שניכרת במרחב, את השקט ואת הגדילה שכל אחד ואחת חווים מעצם השהייה במרחב הטבעי.
כמו כן, כייף להיות עדים להשתנות של הטבע ומזג האוויר המשתנה לאורך השנה. אני מרגישה שהחיבור למקצב הטבעי מביא עימו הרבה מתנות עבור הילדים, החל מהפשטות, ההיזכרות בתחושת הקרבה לאדמה, ההקשבה לציפורים, ועד ללחבק עץ ולפתוח את הלב.
אני יכולה לראות על הילדים כיצד השהות במרחב הטבעי מביאה מרפא, מזמנת סיטואציות אמיתיות שהילדים לומדים מתוכם כמו לתמוך חבר בטיפוס על עץ, להתלבש בהתאמה למזג אויר, ארגון הציוד שלהם ולקיחת אחריות על המרחב האישי בכל הקשור בכללי בטיחות, וכמובן אחריות על המרחב המשותף.
במישור הפיזי אני מוצאת שתחושת הביטחון הפיזי עולה מיום ליום וכך גם תחושת המסוגלות, ונבנית אצל הילדים תחושה פנימית של ביטחון בעולם, שמבחינתי בתור גננת זו אחת מהמטרות שלי עבור הילדים- שיהיו בתחושת ביטחון בעצמם ובגופם בעולם, ומשם השמיים הם הגבול…
אני רואה כיצד המאמץ הפיזי, הטיפוס על הדיונה, מיומנויות של הדלקת אש, הכנת אוכל, חיבור לטבע הסובב אותי, השהייה בחוץ בכל מזג אוויר, יש בהם את האפשרות לפתח את כל אלו.
מבחינת הצוות ומבחינתי אני יכולה להגיד חד משמעית שבימי היער אני חוזרת טעונה בכוחות, תחושת שמחה שמלווה אותי בחזרה הבייתה, ושהחיבור לאש ולאדמה פשוט ממלאים את ליבי.
אני מאוד נרגשת מימי היער שלנו, מרגישה שהם מאוד משמעותיים עבור כולנו, הילדים הצוות וההורים
ושאני בתוך תהליך של גדילה והתפתחות בתוכו, שאני הולכת בדרך, ומשנה לשנה מגיעות עוד ועוד התבהרויות ואני בהרבה הודיה על כך.
סיפור מיוחד שקרה לנו בגן-
יום אחד היה צפי לשיטפון והלכנו לראות את הזרימה של הנחל. זכינו לראות גל ראשון של שיטפון ולחוות את עוצמתו האדירה של הטבע. זאת הייתה בהחלט חוויה שלא תשכח.
בכלל כל גשם שיורד זו חוויה מאוד עוצמתית וכל מי שגר במדבר יכול להזדהות עם כך שזה אף פעם לא מובן מאליו.
סדר היום שלנו –
סדר היום בגן ובבוסתן הוא כמעט זהה:
הוא מורכב מהתבוננות בנשימה,
בשאיפה פנימה – התכנסות
לנשיפה החוצה – התרחבות.
זמן הבוקר – התמקמות במרחב ומשחק חופשי, הדלקת האש והכנת האוכל.
התכנסות מכל קצוות הבוסתן למעגל האש למעגל בוקר טוב, וארוחת בוקר.
לאחר מכן הילדים יוצאים "לזמן ילדים" – זמן חסד של משחק חופשי של הילדים כאשר אנחנו הצוות בהתבוננות על המתרחש ולאחר מכן משחק חופשי כשבמקביל מתרחשת מלאכה משתנה בוץ/ צמר/גילוף/אחר.
לקראת סוף היום אנחנו מתכנסים לסיפור וארוחת פירות משותפת.
אירגון ואיסוף של ההורים.
אתגרים ושותפים לדרך:
השנה קיוויתי להוסיף עוד יום לשהות בחוץ ולצערי לא קיבלתי את אישור הפיקוח של משרד החינוך לכך, מה שהביא אותי להבנה כי הגדילה צריכה להיות הדרגתית ותהליכית עבור כל השותפים למהלך,ילדים, צוות, הורים, רשות ופיקוח. כך שאני מרגישה שהכל לטובה ובשנה הבאה נגדל לשלושה ימים.
כמו כן, ההורים שותפים לעשייה שלנו והתגייסו לטובת הקמת מחסה לחורף על תשתית קיימת, טפטפות ושתילת עצים להשקעה לטווח הרחוק במחנה. הקשר שלנו עם המועצה הוא מאד חם והיא מאוד תומכת, גם בתקציב להקמה וגם רואה את החשיבות בהשקעה בהתפתחות של המרחב.
שותפים נוספים שהצטרפו אל המסע בשנה האחרונה אלו שני הגנים הנוספים המקיימים ימי בוסתן אחת לשבוע ואני מברכת על השותפות הזו.
קצת על עצמי…
"שלום וברכה, שמי עדי פינקלשטיין, בת 33 חייה במדבר, בבאר מילכה, עם בן זוגי יוני, אמא לשניים וגננת בגן מדברי על פי גישת החינוך האנתרופוסופית.
אוהבת את אמא אדמה והביטחון שהיא משרה עלי בעולם. צועדת מתוך הודייה ופליאה בעולם.
מתמסרת למלאכות הקדומות והמקצב הפשוט של הטבע".